פסק-דין בתיק ב"ל 3260-10-10

1.         התובע סובל ממחלת CMT, הוא משתמש בנעליים אורטופדיות ובמכשיר מיוחד לרגל שמאל. הוועדה לגודל רכב שבמכון לבטיחות בדרכים מדרג ראשון דנה בעניינו של התובע, וקבעה ביום 9.3.10 כי הרכב המתאים לתובע הינו רכב פרטי מדגם טויוטה קורולה 1,598 סמ"ק. המערער הגיש השגה על החלטה זו, וביום 15.4.10 התקבלה ההשגה, והוועדה לעררים של המכון לבטיחות בדרכים קבעה כי הרכב המתאים ביותר למצבו הרפואי של התובע הינו רכב מסוג קייה ריאו FX  1339 סמ"ק.  החלטה זו הינה מושא ערעורו של התובע לפנינו.

2.         המערער טוען כי הוועדה לגודל רכב פעלה בחוסר סבירות ולא נימקה את החלטתה כנדרש, כי לא נתנה דעתה למרחב הפנימי הדרוש והמתאים לתובע, ולא התייחסה לכך שמחלתו  הינה בתהליך של החמרה מתמדת. מוסיף התובע עוד כי הבדיקה נעשית בתנאי מעבדה, ולא בשטח פתוח, והוא נזקק למרחב גדול יותר בתוך הרכב, כי הרישום בפרוטוקול כי התובע הולך בכוחות עצמו אינו נכון, שכן התובע מסתייע במכשיר, וכי תכלית ההסכם, לסייע במימון תחליף לרגליים שאינן מתפקדות כראוי, מופר כאשר הרכב אינו נוח למבוטח.

3.         מנגד טוען הנתבע כי החלטת הוועדה התקבלה כדין, לאחר בחינת כל המסמכים והבדיקות הרפואיות שהיו לפניה, תוך שהיא בוחנת את מגבלותיו התפקודיות של התובע בעת הכניסה והיציאה מהרכב, ובזמן הנהיגה, והחלטתה מנומקת כנדרש.

4.         נאמר כבר בראשית דברינו כי דין התביעה להידחות, שכן הוועדה ערכה את הבדיקות הנדרשות, בדקה את מצבו של התובע, ואת אופן תפקודו בתוך 3 רכבים שונים, וביססה את מסקנתה על ממצאיה ועל המסמכים שהיו לפניה. הוועדה בחנה היטב את כל שהיה עליה לבחון, ובחרה את סוג הרכב המתאים לתובע על פי הבדיקות שערכה.

5.         כאמור לעיל הוועדה מדרג ראשון קבעה כי הרכב המתאים לתובע הינו מסוג טויוטה קורולה 1,598 סמ"ק. הוועדה לעררים קיבלה את השגתו של התובע, והסכימה עמו כי רכב זה אכן אינו הולם את הדרישות (ע' 5 לפרוטוקול). בבדיקת השגתו של המערער בשטח נבחנו 3 סוגי רכב: הרכב שהומלץ על ידי הוועדה מדרג ראשון - טויוטה קורולה, הונדה אקורד, והרכב שנבחר - קיה ריאו. על סמך בדיקת התובע עצמו ובחינה של 3 סוגי רכב על פי תפקודיו של התובע בשטח הגיעה הוועדה למסקנה מנומקת היטב כי הרכב שעליו הומלץ בוועדה מדרג ראשון אינו מתאים לתובע בשל "קידום רגליים מבנה מושב נהג שאינו נוח לצרכיו", ואילו הרכב מסוג קיה ריאו הוא המתאים לתובע ועונה על צרכיו (ע' 5 לפרוטוקול).

כפי שטענה ב"כ הנתבע, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הינו גוף מקצועי עצמאי, וגם הוועדה לעררים, המורכבת משני רופאים ויועץ טכני, הינה וועדה מקצועית, והתובע לא הצביע על פגם כשלהו שנפל בשיקול דעתה. אין כל פגם בקביעת הוועדה כי מסמכותה להמליץ על רכב המתאים והזול מבין המתאימים, כל עוד לא הצביע התובע על כך שההחלטה אינה עניינית, ואינה מתחשבת בצרכיו.

6.         טענתו העיקרית של התובע הינה כי הוא זקוק למרחב גדול יותר לרגליו. הוועדה התייחסה לנושא זה, והגיעה למסקנה כי ברכב שנבחר עמדת נהיגה רחבה ומתאימה למימדיו של התובע, כי רגליו פשוטות קדימה, וכי ברכב מושב נהג המתאים לצורת ישיבתו. הוועדה בחנה גם את אופן כניסתו ויציאתו של התובע מהרכב (ע' 4 לפרוטוקול). הוועדה ציינה בהחלטתה כי לתובע מכשיר אורטופדי ברגל שמאל, בניגוד לטענתו ב"כ בסיכומיה.

באשר לטענת התובע כי מצבו מחמיר והולך, בוחנת הוועדה את התאמת הרכב למבוטח בעת הבדיקה ולא במועד כלשהו בעתיד.

            סוף דבר - התביעה נדחית.

            אין צו להוצאות.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, יב'  אלול תשע"א,     11 בספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".